קטגוריה: רפואת שיניים

אף אחד לא היה רוצה להסתובב עם שיניים חסרות או לסבול מבעיות שיניים הגורמות לנשירת שיניים. מחסור בשיניים יכול להיגרם כתוצאה מבעיה מולדת, גיל מתבגר ועייפות החומר, בעיות בריאותיות שנוצרות בעקבות מחלות שונות, לרבות מחלות חניכיים ובריאות דנטלית לקויה. למעשה, כאשר הפה והשיניים לא מטופלים הייטב, מחלות חניכיים שלא ידענו שקיימות עשויות להחמיר ולגרום לאובדן שיניים ולבעיות שונות בשיניים. במקרים כאלה ואחרים בדרך כלל נהוג לעשות השתלת שיניים. כדי להשתיל את השן במקרים רבים נדרש ביצוע של הרמת סינוס לצורך החדרת השתל וביסוסו בצורה יציבה בלסת. 

מהי הרמת סינוס?

לפני השתלת שתל דנטלי אצל רוב האנשים יהיו צורך בטיפול הרמת סינוס. מדובר למעשה בהליך כירורגי שבו הרופא מעבה את האזור שבין רכס הלסת לרצפת הסינוס כדי שתהיה אחיזה יציבה וחזקה לשתל הדנטלי. שתל זה אמור להגיע עד אזור הסינוס התחתון אך לא להיכנס לתוכו ולצורך כך נדרשים לפחות 10 מ"מ עובי באזור שבין רכס העצם ורצפת הסינוס, שם מחדירים את השתל. לרוב יהיה פחות מכך ותידרש הרמת סינוס והשלמת המרווח עם תחליף עצם מיוחד שיספק לנו את העובי הנדרש לביצוע השתלה נכונה של השתל. 

הרמת סינוס סגורה:

נתחיל דווקא מהרמת הסינוס הקלה והפשוטה יותר והיא רמת סינוס סגורה. עבור הרמת סינוס סגורה אין צורך בהמתנה או ניתוח נוסף אלא ניתן לבצע את המילוי במקום, רגע לפני החדרת השתל. מבצעים הרמת מתלה וחושפים את רכס הלסת. באזור זה מבצעים קידוח קטן בעצם הלסת ודוחקים את רצפת הסינוס כלפי מעלה. במרווח שנוצר ממלאים את תחליף העצם ובדיוק במקום זה ניתן לבצע ישירות את ההשתלה לאחר מכן. לצורך ביצוע הרמת סינוס משתמשים במכשירים מיוחדים המכונים אוסטאוטומים אשר דוחקים מעלה את רצפת הסינוס ומאפשרים במקביל את מילוי תחליף העצם. ניתן גם לעשות שימוש באמצעות בלון מיוחד לדחיקת רירית הסינוס למעלה או שימוש באמצעות מים פיזיולוגיים. היתרונות בהרמת סינוס סגורה: 

• שלא צריך להמתין כמה חודשים עד ביצוע החדרת השתל לאחר הטיפול אלא ניתן לעשות זאת באופן מידי.
• מתבצע בקלות ובמהירות.
• אין תופעות לוואי הקשורות לטיפול אלא (לניתוח ההשתלה עצמו כן יש תופעות לוואי).

החסרונות הם: שניתוח זה מוגבל לתוספת גובה עצם קטנה (עד 2 מ"מ בדרך כלל) והפעולה מתבצעת בצורה עיוורת וכרוכה בסיכונים…  

הרמת סינוס פתוחה:

הרמת סינוס פתוחה היא ניתוח גדול ומסובך יותר. הוא מתבצע בין שישה לתשעה חודשים לפני ניתוח החדרת השתל. בניתוח זה יוצרים חלון בדופן הסינוס ודרכו מבצעים את הרמת הרירית. במקום בו מרימים את הרירית משתילים תחליף עצם חלופי המגביה את הסינוס. לאחר מכן יש להמתין לפחות חצי שנה ולעתים כמה חודשים נוספים עד שהעצם הרגילה שלנו מתאחה ביחד עם תחליף העצם וניתן יהיה לבצע את ההשתלה. היתרונות בהרמת סינוס פתוחה:

• ניתן לעבות עד 5 מ"מ מה שמאפשר מילוי גדול יותר מהרמת סינוס סגורה. 
• הרופא רואה את כל השטח מה שנקרא ורואה מה מבצעים ושולט על כל מה שקורה (לעומת העבודה העיוורת בהרמת הסינוס הסגורה) 
• אם יש סיבוך ניתן לזהות זאת מיד ולתקן. 

החסרונות הם שזה צריך להיות ניתוח נפרד ויש להמתין תקופה מסוימת לפני החדרת השתל.

תופעות לוואי וטיפים לתקופת ההחלמה:

בין היתר יהיו כאבים לאחר שההרדמה המקומית תעבור וייתכן ותצטרכו משככי כאבים. ייתכנו מקרים של נפיחות ושטפי דם אך לא צריך להיכנס ללחץ מזה ויש לקבל הדרכה מהרופא כיצד לטפל במקרה כזה. ביממה הראשונה לאחר הניתוח ייתכן דימום קל מהנחיריים. תהיינה בצקת של מספר ימים שתעבור ככל שהימים יעברו. חשוב מאוד ביממה הראשונה שלאחר הניתוח לא לצחצח שיניים, לאכול אוכל רך ולהימנע ממזון חם. ביומיים הראשונים שלאחר הניתוח לא לעשן ולא לצרוך אלכוהול כמובן. בשבועיים שלאחר הניתוח כדאי להימנע מכיפוף הראש למטה או ביצוע פעילות גופנית כלשהי. וגם בטווח של חודש חשוב לא לקנח את האף, לא לעשות פעולות העשויות לאמץ את הפה כמו ניפוח בלונים, נגינה בכלי נשיפה ועוד. כדאי גם לא לקבוע טיסה או צלילה בחודש הראשון שלאחר הניתוח. לפרטים נוספים וקביעת פגישה עם רופא מקצועי ומוסמך להרמת סינוס צרו עמנו קשר באתר סביון מדיקל סנטר ואנו נשמח לעמוד לשירותכם.

ליצירת קשר עם המרפאת סביון מדיקל סנטר:

טלפון: 0776670094
אימייל: savion.clinic@gmail.com
כתובת: רח׳ ז׳בוטינסקי 7, ראשון לציון

טיפולי שיניים מטרידים גברים ונשים בטווח רחב של גילאים. מעבר לכך, טיפולים מורכבים כמו עקירה כירורגית או השתלות שיניים אפשר לבצע רק תחת הרדמה. עם זאת, ברוב המקרים אפשר לבחור בין הרדמה מקומית לבין הרדמה כללית. מצד אחד, האפשרות לבחור מרגיעה את קהל היעד. מצד שני, היא גם מביאה איתה המון התלבטות לגבי היתרונות והחסרונות של כל שיטה.

הנה למשל כמה סיבות שבגללן דווקא כן כדאי לעשות הרדמה כללית בטיפולי שיניים:

א. בשביל להרגיע חשש פסיכולוגי – טיפולי שיניים בהרדמה כללית מרגיעים את החשש הפסיכולוגי. היות וברוב המקרים אין בסיס מדעי לחשש ואפילו הכאב פחות חמור מכפי שנהוג לחשוב, כל מה שצריך להתמקד בו זה כיצד מתגברים על ההיבט המנטאלי. בהקשר הזה, הרדמה כללית עושה את העבודה.

ב. בשביל להקל על הרופא – מבחינה תאורטית, כל רופא יעדיף לבצע טיפולי שיניים כאשר המטופל נמצא תחת הרדמה כללית. במהלך הרדמה כללית, אין צורך להיאבק במטופל וקל יותר להגיע גם אל אזורים פחות נגישים באזור חלל הפה והחניכיים.

ג. בשביל לשלב בין סוגים שונים של טיפולים – יש מקרים שבהם טיפולי שיניים מסוימים מתפצלים לכמה מפגשים בגלל סף כאב נמוך של המטופל, אך לא בגלל הנחיה רפואית או מדעית. בנסיבות כאלה, ייתכן ויהיה כדאי לשקול טיפולי שיניים בהרדמה כללית על מנת לסיים איתם כמה שיותר מוקדם.

למה לא כדאי לעשות טיפולי שיניים בהרדמה כללית?

מן הצד השני של המתרס, יש סיבות שעשויות להכריע את הכף נגד הרדמה כללית בטיפולי שיניים. ראשית, הרדמה כללית היא כידוע מסוכנת יותר מהרדמה מקומית. לא משנה מי מבצע את ההרדמה, רמת הסיכון גבוהה כאשר היא חלה על כל הגוף לעומת כאשר היא מתרחשת באזורים ספציפיים.

שנית, הרדמה כללית מייקרת את הטיפול ואי אפשר לעשות אותה בכל קליניקה. לכן, אם שוקלים לבצע הרדמה כזו צריך להתייעץ עם אנשי מקצוע. לאחר מכן, יש לברר לגבי ההשלכות בטווח הקצר והארוך ולשאול על תקופת ההתאוששות הצפויה.

אחת המטרות העיקריות של השתלת שיניים היא לשפר את איכות החיים, את כושר הלעיסה וגם את הביטחון והדימוי העצמי. עם זאת, כמו כל טיפול רפואי אחר, גם בהשתלות שיניים עלולות להופיע תופעות לוואי מסוימות. מטבע הדברים, חלק מתופעות הלוואי מתעוררות כתגובה טבעית של הגוף – בעוד אחרות עלולות להעיד על הצורך בביקור נוסף אצל הרופא.

הנה למשל מספר תופעות לוואי שכיחות של שתלים דנטליים:

א. כאבים – כאבים הם חלק בלתי נפרד מכל טיפול שיניים. ההבדל הוא שבהשתלת שיניים, הכאבים נוטים להיות חדים וחריפים יותר. בהקשר הזה, החדשות הטובות הן שאפשר להשתמש במשככי כאבים על מנת להקל על עוגמת הנפש וכדאי גם להתייעץ עם אנשי מקצוע ועם הרופא לגבי התאמת פתרונות ספציפיים עבור מצבו הרפואי של המטופל.

ב. דימום ונפיחות – דימום או שטפי דם תת עוריים שגרתיים מאוד בטיפולי השתלת שיניים. במקביל אליהם, עלולה להופיע נפיחות שמתפתחת ומגיעה לשיא כ-2-3 ימים לאחר הניתוח. אם לאחר מכן הנפיחות יורדת והדימום מפסיק, אפשר להיות רגועים ולהמשיך בשגרה. במידה ולא, צריך לבקר שוב אצל רופא השיניים.

ג. קושי לפתוח את הפה – קשה לתאר את תופעות הלוואי של שתלים דנטליים בלי להזכיר את הקושי לפתוח את הפה. למעשה, גם בטיפולים הרבה יותר פשוטים יש קושי כזה שנמשך לפחות 24 שעות.

מהן התופעות שמעידות על סיבוך?

לשם השוואה, יש תופעות אחרי השתלת שיניים שמעידות על סיבוך. הסיבוך יכול להיות קשור לאופי הטיפול עצמו, למידת ההתאמה של השתלים לחניכיים או לתגובה לא צפויה של מערכת הפה והלסת. לרוב, הסיבוך הנפוץ ביותר הוא זיהום – שבא לידי ביטוי בסימנים קליניים ובהם חום מקומי וכללי, כאבים או נפיחות שלא יורדים אחרי שבוע והפרשת מוגלה.

כמו כן, סיבוכים אחרים יכולים להיות הפרעה תחושתית באזור השפתיים והסנטר או פגיעה בשיניים סמוכות. גם במקרה כאלה, יש לחזור מיד אל הרופא המטפל ולעדכן אותו לגבי אפשרות זיהום של חלל הסינוסיטיס. מצד שני, אלו סיבוכים יחסית נדירים ולא צריך לדאוג מהם.

הרמת סינוס היא פעולה שמתבצעת במטרה לחשוף את החניכיים לפני טיפולי השתלת שיניים. ספציפית אצל מבוגרים מעל גיל מסוים או עם בעיות חניכיים מסוימות, יש צורך להתייעץ עם אנשי מקצוע טרם ביצוע הפעולה

טיפולי שיניים מותאמים באופן אישי לצרכים השונים של כל מטופל. זה אומר שכאשר מטופל פוגש אנשי מקצוע כמו למשל רופאת שיניים חיה מאיר, השלב הראשון יהיה לבדוק את הרקע הרפואי והבריאותי שלו.

אחרי בדיקת הרקע, עוברים לבדיקה פיזית של חלל הפה והחניכיים ולגיבוש ממצאים על סמך הגיל. מטבע הדברים, יש הבדל בין טיפולי שיניים לאנשים עם רקע של בעיות שיניים רבות לבין טיפולים שמיועדים עבור אנשים שעוברים את התהליך בפעם הראשונה. בנוסף, אפשר לראות המון הבדלים בין טיפולי שיניים למבוגרים ולצעירים – כמו שקורה עם הרמת סינוס.

מהי הרמת סינוס?

הרמת סינוס היא פעולה שהמטרה שלה היא ליצור את התשתית המתאימה עבור השתלת שיניים ושיקום של מערכת הפה והחניכיים. בפועל, זה אומר שבאמצעות הרמת סינוס מנסים לחשוף את החניכיים ולמעשה לייצר יותר מקום עבור ההשתלה. על אף שהטיפול עצמו מבוצע במרפאות כמו של רופאת שיניים חיה מאיר בתדירות גבוהה, הוא עדיין נחשב רגיש.

אלו המאפיינים העיקריים של הרמת סינוס אצל מבוגרים לעומת אצל צעירים:

א. חיבור בין הסינוסים לחלל האף – הדבר החשוב ביותר שצריך לזכור הוא שטיפול הרמת סינוס אצל מבוגרים וצעירים כאחד מחייב הקפדה על ההוראות. אם מקפידים על ההוראות, מונעים פגיעה בחיבור שבין הסינוסים לבין חלל האף ומגדילים את סיכויי ההצלחה של הטיפול.

ב. מחסור בעצם הלסת – ההבדל בין מבוגרים וצעירים קשור לרקע הגנטי. בעוד אצל צעירים מחסור בעצם הלסת שדורש טיפולי הרמת סינוס הוא בדרך כלל תוצאה של בעיה מולדת, אצל מבוגרים זה קורה גם בגלל מחלה או נזק מצטבר שנגרם לשיניים. במילים אחרות, אצל צעירים אין כמעט סיכוי לנזק מצטבר שנגרם לשיניים – כי הם פשוט עוד לא הגיעו לגיל שבו זה בא לידי ביטוי בחלל הפה והסינוסים.

ג. אובדן שיניים – על רקע האמור לעיל אפשר גם להבין את ההבדל בין צעירים או מבוגרים שמאבדים שיניים. בעוד צעירים מאבדים שיניים בגלל תאונות, אצל מבוגרים אובדן שיניים גורם לדילול עצם הלסת רק אחרי גיל מסוים וכתוצאה מתהליך של ספיגת עצם. ככל שעובר יותר זמן מאובדן השיניים, כך מתחדד הצורך בניתוח הרמת סינוס.

איך מבצעים הרמת סינוס אצל מבוגרים?

החדשות הטובות הן שגם מבוגרים וגם צעירים יכולים להתייעץ עם אנשי מקצוע כגון רופאת שיניים חיה מאיר על מנת לדעת מראש באיזה אופן מתבצע הטיפול. בראש ובראשונה, ההליך אמנם כירורגי אך הוא פחות פולשני מכפי שנהוג לחשוב ובעזרתו ניתן לעבות את העצם בחלק האחורי של הלסת העליונה לקראת שתל דנאטלי ובמהירות.

במידה והאזור בעצם שאליה יחובר השתל הדנטאלי לא מספיק לאורך כל השתל הרצוי, מתעורר חשש שלא תהיה לא אחיזה מספיקה. לכן הפתרון של רופאת שיניים חיה מאיר ושל אנשי מקצוע אחרים היא להגביה בצורה מלאכותית את העצם – על ידי החדרת תחליף עצם באזור שאליו עתיד השתל להיכנס.

לבסוף, החדשות הרעות הן שגם אחרי הרמת סינוס אצל מבוגרים יש תופעות לוואי. תופעות הלוואי אחרי הרמת סינוס הן כאבים מקומיים, נפיחות, שטפי דם, החרפת הבצקת ודימום מהנחיריים. אם התופעות מחמירות או לא חולפות ברובן אחרי 3 ימים, צריך להגיע למרפאה ולהתייעץ עם הרופא ועם הצוות.